החברה הפתוחה ואויביה – אפלטון – אלכס מארח את צבי שלם

כתביו של אפלטון נחשבים לכתבי יסוד של התרבות המערבית. אפלטון היה תלמיד של סוקרטס שבעצמו לא כתב דבר. אפלטון כתב דיאלוגים שבהם הכניס טענות הפילוסופיה בפיו של סוקרטס כך שלכאורה קשה להבחין בין הדעות של אפלטון ואלו של סוקרטס. למרות זאת קארל פופר בספרו המפורסם "החברה הפתוחה ואויבה" מצליב מקורות מידע רבים ויוצר ביניהם אבחנה. לא רק אבחנה אלא דיכוטומיה מוחלטת. סוקרטס ניצב בצד של השוויון, האינדיווידואליזם והחירות ואפלטון בצד של ההיררכיה, הקולקטיביזם והכפייה. כלומר, סוקרטס ניצב כאביר "החברה הפתוחה" ואפלטון נכנס לקטגוריה של "אויבה". פופר מראה כיצד אפלטון כופף ועיוות בערמומיות הגדרת הפילוסופיה עד שהגיע לכדי היפכה – ביטול חירות מחשבה. הפילוסוף עצמו, בהגדרה המחודשת של אפלטון הוא למעשה מיסטיקן הטוען לידע מוחלט – ידע שאמור להיות מתורגם לכוח מוחלט. הערך העליון עבור אפלטון הוא כבר לא מסע פתוח לגילו האמת אלא ייסוד חברה פוליטית יציבה. זו אינה חברה שניתן לייצר באופן אורגני מתוך המציאות הקיימת. נדרש לנקות את הקנווס. למחוק את כל התפיסות התרבותיות הקיימות. הדרך למימוש החזון שאפלטון מציע היא סילוק כל מי שמעל גיל עשר מהעיר כדי לעצב מחדש את הילדים. הוצאה להורג מוצדקת מפורש בתהליך זה. המטרה היא יצירה של חברה היררכית שבה נדרש מהשליטים להשתמש, ואפילו להאמין בשקרים הנדרשים לדעת אפלטון לשימור היררכיה חברתית נוקשה ויציבה. טענתו של פופר היא שנדרשת מאיתנו מודעות למהות התפיסות של אפלטון והאופן שבו הן תרמו לתפיסות אוטופיות מסוכנות כמו קומוניזם המוליכות לחברות סגורות טוטליטריות.