ראשי

האם הכת המרקסיסטית היא גורם סיכון לבריאות התרבות המערבית כיום?
באופן טבעי, שאלה זו מעלה תמיהות. למה להתייחס למרקסיזם כ"כת"? איך ניתן לטעון שיש לדבר השפעה אם נדיר לשמוע מישהו המדבר על המרקסיזם מרע ועד טוב? מקובל לחשוב כי המרקסיזם עוסק בכלכלה ו (בניגוד לכת) מתבסס על גישה חומרית. המרקסיזם אמנם לא נחל הצלחה במימוש אבל הוא מקושר לשאיפה לזכויות עובדים ושוויון. בקיצור: למה "כת" ולמה "סיכון" ?
מתוך התכנים באתר זה:

  1. נבין את מהות המרקסיזם כפי שזו באה לידי ביטוי בכתבי מרקס עצמו ואלו של ממשיכיו.
  2. לאחר הבנת המהות נדע לזהות אותה גם בטרמינולוגיה משתנה ותחומי תוכן שונים.
  3. נדע לזהות את האופן שבו רעיונות אלו מקבלים כוח ממשי דרך הטמעה שלהם במוסדות חברתיים (בראש ובראשונה מדעי הרוח והחברה באקדמיה).
  4. נזהה את הסכנה בהמשך מימוש הרעיונות בחברה.
    בשלב הראשון נבאר מעט את הרעיון הראשון בדבר מהות המרקסיזם מתוך ציטוט של מרקס עצמו:
    "דת, משפחה, מדינה, חוק, מוסר, מדע, אמנות וכו', הם רק דרכי ייצור ספציפיות, והם מקרים פרטיים של אותו חוק כללי. ההתעלות של הקניין הפרטי כניכוס חיי האדם, הוא אפוא ההתעלות מעל כל ניכור…"
    הטענה היא שיש להשמיד כל מוסד בחברה המקשר אדם לאדם, אדם למציאות או אדם לנשגב. כל הקיים מוגדר כ "קניין פרטי" ו "ניכור". האמונה היא שנדרש להשמיד את הקיים, להעביר כוח לקבוצה שתדע לייצר אוטופיה על החורבות. על מנת לעשות זאת, נדרש להעביר לה כוח מוחלט לעיצוב מחדש של הטבע האנושי.
    נגלה מאפיינים קריטיים של האוריינטציה המרקסיסטית:
    טענה שנדרש להשמיד כל הקיים – check
    הבטחה לאוטופיה עלי אדמות לאחר האפוקליפסה היזומה – check
    דרישה לכינון אליטה עם כוח מוחלט "לעיצוב מחדש של טבע האדם" – check
    הסבר ברור לגבי זכויות האזרח במציאות החדשה או תכנית פעולה קוהרנטית – nope
    כלומר: כת.
    כאמור, חשוב לא פחות להסביר את "מנגנון ההטמעה" של הכת בחברה המערבית. מטבע הדברים נדרש הסבר מנגנון פעולה של מערכת הטמעה שאינה דורשת מודעות מלאה של פעילים רבים. במקביל, נדרש דיכוי אפשרות של גיבוש מודעות והתנגדות אפקטיבית לאותה הטמעה.
    נשים לב שמנגנון ההטמעה כולל שני שלבים עיקריים. שלב פירוק המבנה החברתי הקיים, ושלב כינון ההיררכיה החברתית החדשה. אין צורך שהמעורבים במלאכת הפירוק יהיו מודעים לשלב השני. בשלב זה גם נדרש רק שהגורמים המתנגדים יהיו עסוקים כל העת במגננה ולא יעסקו בניתוח אסטרטגי עמוק יותר.
    התובנה הבסיסית הנדרשת היא להבין שהפירוק אינו רק "רוח התקופה" אלא חלק ממהלך אסטרטגי. מהלך המתואר באופן מפורש בכתבים המרקסיסטים, מהלך אשר הודגם כמה וכמה פעמים במהלך ההיסטוריה – ונזכור גם שאנחנו עדיין חלק מההיסטוריה, ותהליכים קורים גם עכשיו. תהליכים שאין קושי מיוחד לראות בהינתן מספר תובנות בסיסיות.

פוסטים אחרונים

מאמרים נוספים

מאמרים בכתב העת אלכסון:שרברב המוטיבציות: מאמר על אדם סמית' מייסד הקפיטליזםהעגלה הליברלית מלאה או ריקה: מאמר על התפיסה הכלכלית של זוכה פרס הנובל לכלכלה פרידריך האייקשוברים ומערבבים: על ניאו-מרקסיזם באקדמיה (חשוב במיוחד)גברים לבנים טועים תמיד: על ההבדל בין ליברליזם ניאו-מרקסיזםגם אנחנו רוצים להיקרא מדענים: נגיעה בפילוסופיה של המדע של פרידריך האייקהנוכל הצרפתי: תגלית של צבי…

סרטונים נוספים

הופעות בערוץ "באים אל הפרופסורים":בין ז'אן ז'אק רוסו ליובל נח הררי יובל נח הררי וקיצור תולדות הקומוניזם – אלכס מארח את צבי שלם חופש אקדמי – השפעה של אגנדות בינלאומיות על האקדמיה: ראיון יחד עם פרופ' יחיאל בר-אילן תיאוריית הקוויר: טרנסג'נדרים – שאלה של אתיקה רפואית: ראיון יחד עם פרופ' יחיאל בר-אילן הערוץ של רועי…

ועדה "אנטי־גזענית" חדשה באוניברסיטת בן גוריון

התרבות הליברלית בה אנו חיים היום, מבוססת על רציונליזם וחירות מחשבתית. התרבות הזו נמצאת בסכנה עקב התחזקות הנטייה לאנטי־רציונליות במקום רציונליות, וטוטליטריות במקום חירות מחשבתית. מקור נטיות אלה הוא במוסדות האקדמיים במערב בכלל, ובארה"ב בפרט. דווקא אותם מוסדות שאמורים להיות מבצר הרציונליזם, חירות המחשבה והליברליזם. המגמה הזו יוצאת מתוך תפיסת עולם מרקסיסטית, ומשתמשת בכלים שונים כדי…

לקבלת תוכן חדש ישירות לתיבת האימייל.