האם הכת המרקסיסטית היא גורם סיכון לבריאות התרבות המערבית כיום?
באופן טבעי, שאלה זו מעלה תמיהות. למה להתייחס למרקסיזם כ"כת"? איך ניתן לטעון שיש לדבר השפעה אם נדיר לשמוע מישהו המדבר על המרקסיזם מרע ועד טוב? מקובל לחשוב כי המרקסיזם עוסק בכלכלה ו (בניגוד לכת) מתבסס על גישה חומרית. המרקסיזם אמנם לא נחל הצלחה במימוש אבל הוא מקושר לשאיפה לזכויות עובדים ושוויון. בקיצור: למה "כת" ולמה "סיכון" ?
מתוך התכנים באתר זה:

1. נבין את מהות המרקסיזם כפי שזו באה לידי ביטוי בכתבי מרקס עצמו ואלו של ממשיכיו.
2. לאחר הבנת המהות נדע לזהות אותה גם בטרמינולוגיה משתנה ותחומי תוכן שונים.
3. נדע לזהות את האופן שבו רעיונות אלו מקבלים כוח ממשי דרך הטמעה שלהם במוסדות חברתיים (בראש ובראשונה מדעי הרוח והחברה באקדמיה).
4. נזהה את הסכנה בהמשך מימוש הרעיונות בחברה.
   בשלב הראשון נבאר מעט את הרעיון הראשון בדבר מהות המרקסיזם מתוך ציטוט של מרקס עצמו:
   "דת, משפחה, מדינה, חוק, מוסר, מדע, אמנות וכו', הם רק דרכי ייצור ספציפיות, והם מקרים פרטיים של אותו חוק כללי. ההתעלות של הקניין הפרטי כניכוס חיי האדם, הוא אפוא ההתעלות מעל כל ניכור…"
   הטענה היא שיש להשמיד כל מוסד בחברה המקשר אדם לאדם, אדם למציאות או אדם לנשגב. כל הקיים מוגדר כ "קניין פרטי" ו "ניכור". האמונה היא שנדרש להשמיד את הקיים, להעביר כוח לקבוצה שתדע לייצר אוטופיה על החורבות. על מנת לעשות זאת, נדרש להעביר לה כוח מוחלט לעיצוב מחדש של הטבע האנושי.
   נגלה מאפיינים קריטיים של האוריינטציה המרקסיסטית:
   טענה שנדרש להשמיד כל הקיים – check
   הבטחה לאוטופיה עלי אדמות לאחר האפוקליפסה היזומה – check
   דרישה לכינון אליטה עם כוח מוחלט "לעיצוב מחדש של טבע האדם" – check
   הסבר ברור לגבי זכויות האזרח במציאות החדשה או תכנית פעולה קוהרנטית – nope
   כלומר: כת.
   כאמור, חשוב לא פחות להסביר את "מנגנון ההטמעה" של הכת בחברה המערבית. מטבע הדברים נדרש הסבר מנגנון פעולה של מערכת הטמעה שאינה דורשת מודעות מלאה של פעילים רבים. במקביל, נדרש דיכוי אפשרות של גיבוש מודעות והתנגדות אפקטיבית לאותה הטמעה.
   נשים לב שמנגנון ההטמעה כולל שני שלבים עיקריים. שלב פירוק המבנה החברתי הקיים, ושלב כינון ההיררכיה החברתית החדשה. אין צורך שהמעורבים במלאכת הפירוק יהיו מודעים לשלב השני. בשלב זה גם נדרש רק שהגורמים המתנגדים יהיו עסוקים כל העת במגננה ולא יעסקו בניתוח אסטרטגי עמוק יותר.
   התובנה הבסיסית הנדרשת היא להבין שהפירוק אינו רק "רוח התקופה" אלא חלק ממהלך אסטרטגי. מהלך המתואר באופן מפורש בכתבים המרקסיסטים, מהלך אשר הודגם כמה וכמה פעמים במהלך ההיסטוריה – ונזכור גם שאנחנו עדיין חלק מההיסטוריה, ותהליכים קורים גם עכשיו. תהליכים שאין קושי מיוחד לראות בהינתן מספר תובנות בסיסיות.