טיוטה עשירה במקורות

שמרנות, רפורמה ורדיקליזם

מקובל להשתמש בדיכוטומיה של "ימין הנוטה לשמרנות" מול "שמאל השואף לניסיונות רפורמה".

בפועל, מחוץ לדיכוטומיה זו קיימת רוח שלישית השואפת לשינוי, אך לא שינוי שניתן לאפיין כרפורמה. רפורמה היא פעולה המוגדרת באופן ספציפי וחיובי. טענה כמו: "מצב X פגום. מצב Y עדיף. לכן עדיף לנסות לעבור למצב Y".

גישת שינוי שאיננה ניתנת להגדרה כרפורמה היא פעולה שהיא:

  1. כוללנית ולא ספציפית.
  2. מוגדרת על דרך השלילה ולא דרך החיוב.
  3. אינה שואפת לרפורמה בתוך החברה קיימת אלא שוללת את יסודותיה.
  4. מוצגת לא רק כהצעה לשינוי, אלא גם ביישומו באמצעות כוח פוליטי.

זהו ציטוט מתוך תפיסת מציאות שלא נגדיר כשאיפה לרפורמה. בהמשך נגלה את זהותה הספציפית:

Unlike traditional _______, which embraces incrementalism and step-by-step progress, _______ questions the very foundations of the liberal order, including equality theory, legal reasoning, Enlightenment rationalism, and neutral principles of constitutional law.

את הגישה הזו, הנבדלת משמרנות ורפורמה, נכנה "רדיקליזם".

נאמני הגישה הרדיקלית מנסים, באופן טבעי, לנכס לעצמם תנועות רפורמה. סול אלינסקי, בספרו "כללים לרדיקלים" מתאר את השיטה:

once you organize people around something as commonly agreed upon as pollution, then an organized people is on the move. From there it's a short and natural step to political pollution, to Pentagon pollution.

תנועות רפורמות במאה השנים האחרונות מגלות פגיעות להשתלטות על ידי הגישה הרדיקלית. במסמך זה נתאר תחילה אלמנטים של השתלטות שכזו בתחום הסביבה סביב נושא ה "קיימות".

בהמשך מפורטים טענות וגיבוי של אותן טענות בנושאים אלה:

  1. מהות המהלך של אג'נדה 2030
  2. השלכות בפועל בדמות נפילת מוסדות
  3. הרוח הרדיקלית עומדת מאחורי המהלך

מהות המהלך של אג'נדה 2030

  • אג'נדה 2030 של האו"ם לוקחת נושאים המעסיקים את החברה והופכת אותם לכלי ליצירת כוח פוליטי רב עוצמה שאינו תורם לאותם נושאים אלא ההיפך מכך. פתרון טכנולוגי, אם יהיה (כמו מהפכה בהיתוך גרעיני למשל), יפגע באג'נדה אשר מטרתה איננה סביבתית כלל ועיקר אלא שינוי במבנה החברתי ובפרט כינון היררכיה חברתית חדשה.
  • האג'נדה מגדירה 17 יעדי SDG (sustainable development goals) שרובם עמומים, אינם מושתתים על מדע וסותרים זה את זה. משמעות העמימות היא שנדרש גוף שיפרש את משמעותם לכל נושא קונקרטי. כגודל העמימות כך העוצמה הפוליטית השרירותית של המפרש. זהו התשתית של ה power grab.
  • הסכמה הבסיסית לריכוז הכוח הפוליטי היא שילוב של פעולה "מלמטה למעלה" דרך יחסי ציבור וחינוך ופעולה "מלמעלה למטה" דרך יצירת שינוי מבני של מוסדות של החברה. הפעולה האחת תורמת לשנייה. מרגע שמשוב זה נוצר הוא מזין את עצמו.

מידע לגיבוי הטענות:

  1. רקוב מההתחלה. המועצה העולמית למדע (International science council)   הזהירה לפני החתימה של אג'נדה 2030 ב- 2015:

Only 29% of targets are well-defined and based on the latest science

  • שימוש במושגים בלתי מוגדרים  – יכולים לשרת אינטרסים חבויים. כיוון נוסף שאונסק"ו משתתף אינטנסיבית בדחיפה שלו הוא תחום ה ב "למידה רגשית חברתית" או Social Emotional Learning  (SEL).  Ben Williamson מזהיר מפני המושגים הבלתי מוגדרים היטב:

perhaps it is this very messiness and incoherence that enables a productive malleability … to meet a variety of agendas and interests

https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/1360780418769672

אותו אפיון נכון לגבי ה SDG. קיום עמימות מצריך פרשנות. הכוח הפוליטי נמצא כעת בידי שבידו הסמכות לבצע פרשנות זו.

המשמעות היא שגם אם המוצר נראה נהדר בשלב הראשון, העמימות מאפשר "גמישות" המאפשרת את ההתמרה ההדרגתית של הדבר לדבר אחר.

  • מהלך טרנספורמציה מלמעלה למטה. אונסק"ו הוא ארגון של האו"ם האחראי אל קידום חינוך, תרבות ומדע בעולם. יוזמה שהשיק אונסק"ו והוצג בכנס של אונסק"ו במאי 2022 קוראת להצבה של קצינים פוליטיים ומשטור מחקר.

To anchor and monitor sustainability activities in HEI governance structures, HEIs should consider establishing the post of Chief Sustainability or SDG Officer and/or a sustainability committee at the top level…

HEIs must refuse to engage in research that supports non-sustainable practices

https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000380519

            זה מה שאמור להוות קו אדום ולעורר את הקהילה האקדמאית בעולם כולו לבחינה מעמיקה

של אונסק"ו ובפרט פעילותו הנוגעת לאג'נדה 2030. אם זה לא קו אדום – לא יהיה עוד קו אדום.

  • מהלך טרנספורמציה מלמטה למעלה. מסמך של אונסק"ו מדבר על שימוש ב"למידה רגשית חברתית" למען אג'נדה 2030. כאן מקודמת "שפה מוסרית חדשה" על בסיס מטרות ה SDG של אג'נדה 2030. ה well-being  של התלמיד, למשל, חשוב כעת רק כיוון שהוא מוגדר כאחד ה SDG. יתרה מכך: תלמידים מכונים "development agents". כלומר, המהות שלהם כעת היא האופן שבו הם מקדמים את האג'נדה.

The Sustainable Development Goals (SDGs) are not necessarily a set of consistent objectives but rather a series of potentially conflicting goals (1). From the perspective of the development agent, these conflicting objectives entail inconsistencies in actions—and antecedents–needed to attain the SDGs. For example, eradicating poverty—a societal objective—might entail (at least in the short term) working the self to the point of compromising personal well-being, another SDG. 

https://mgiep.unesco.org/article/sel-for-sdgs-why-social-and-emotional-learning-is-necessary-to-achieve-the-sustainable-development-goals

ההתייחסות אל תלמידים כ development agents  גם צריכה להוות קו אדום שיעורר אותנו להתבוננות מעמיקה יותר על המזימות של אונסק"ו וגופים דומים.

  • הקשבה למדע, הקשבה לתלמידים או הקשבה לאונסק"ו.  במהלך "מלמטה למעלה" ראינו שאונסק"ו משתמש במטרות ה SDG המוצגים כמגובים על ידי המדע כדי להפוך את התלמידים לאקטיביסטים. בשלב הבא הם דורשים מהאוניברסיטאות "להקשיב לתלמידים" כיוון שיש להם לכאורה את המודעות הנכונה ביותר לבעיות של הפלנטה.

כך התלמידים חושבים שהם מקשיבים למדע, הממסד המדעי צריך לחשוב שהוא מקשיב לתלמידים ובפועל כולם מקשיבים לתכנית פשוטה אך רחבה ואפקטיבית מאוד של מהלך שאונסק"ו משתתף בה. כך במסמך של אונסק"ו:

Students, too, play a key role, as youth are very much aware of sustainability issues that affect their future. They are primed for consciousness and willing to take committed action if they feel it will alleviate their already central concerns

https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000380519

  • חתרנות מפורשת. הטקסט המקורי של היוזמה שאונסק"ו השיק הוא בעייתי בהרבה מכפי שניתן לשער מהדריסה הטכנית של חופש הדיבור. הוא מדבר במפורש על צורך בחתרנות כולל שימוש במונח חדש של subversity מלשון subvert – לחתור תחת.

The subversity, on the other hand, is created at the margins of the higher education system. As such it has a much greater degree of freedom to experiment with new institutional structures…

https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000380519

  • שימוש בתחומים שונים באקדמיה כתשתית להשתלטות על השאר. תחומים רבים ב AHSS (Arts, Humanities, and Social Sciences)הם כבר קרובים מאוד בשאיפות שלהם לאלה שמציג אונסק"ו. המסמך שייזם אונסק"ו דוחף חזק מאוד לערבוב ביניהם לבין המדעים המדויקים על מנת להכפיף את כלל המוסד.צריך "ללכת מעבר" לחשיבה המכוונת ל "פתרון בעיות".

So, radical interdisciplinarity )as collaborative work involving AHSS and other disciplines is sometimes called), requires going beyond a problem-solving approach to achieving the SDGs (Vienni Baptista et al., 2020, p. 4), to incorporate critical, even transgressive approaches and motives. Radical interdisciplinarity may include challenging current narratives or bringing historical or contextual perspectives to bear on present conditions.

https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000380519

שימו לב לשימוש במילה transgressive  :

Violating or challenging socially accepted standards of behavior, belief, morality, or taste.

כדי להבין איך בפועל מתממש radical interdisciplinarity נוכל לראות במאמר של אונסק"ו התייחסות בחיוב לגוף עם מטרה לקדם " gender-responsible Arctic knowledge  "

https://www.uarctic.org/activities/thematic-networks/gender-in-the-arctic-knowledge-production/

זוהי סתירה בסיסית לאתוס ונורמות המדע כמנוסח ב Mertonian Norms הדורשות, בין היתר אוניברסליות.

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Mertonian_norms

  • עיצוב והכוונת כלל מוסדות החברה. כאמור, היוזמה שהשיק אונסקו"ו דורשת הכפפה של מוסדות אקדמיים לקצינים פוליטיים האמונים על קידום האג'נדה. בשלב הבא נדרש שאותם מוסדות אקדמיים יעצבו, יכוונו וכך בסופו של דבר ישלטו על החברה בכלולתה בשם אותה אג'נדה. זוהי למעשה התכנית הטוטליטרית המלאה המתוארת במפורש במסמך שהשיק אונסק"ו. בציטוטים אלה רואים את המטרה להציף את כלל מוסדות החברה (כולל חינוך) באותם ערכים וכן לדרג אותם על פי הרמה שבה הם ממשים את הערכים. המשמעות של הדירוג יהפוך להיות יותר ויותר חריף עם הזמן ויהפוך מכוח רך לכוח קשה באופן בלתי מורגש.

As societies become more and more dependent on academic knowledge… HEls must thus offer courses (and values) in which the SDGs are embedded to leaders from politics, business, industry, teaching and other branches…

HEls could certify institutions in sustainability at different levels, with clear goals for reaching higher levels of certification.

https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000380519

הובאו כאן רק טקסטים קצרים שניתן להבין את הבעייתיות שלהם ללא ידע מעמיק. הבנת מלא המשמעות של המלצות המסמך דורשת התעמקות יתרה. המטרה היא שטקסטים שהבעייתיות שלהם ברורה ב "עין בלתי מזוינת" תעורר את הרצון להשקיע את משאב הזמן היקר שלנו בהתעמקות רבה יותר. ניתן להיעזר לשם כך בעבודתו המשובחת של ג'יימס לינדזי בערוץ new discourses)

השלכות בפועל בדמות נפילת מוסדות

בתרבות כיום יש דגש על "תכלס" מיידי ופחות מדי הבנה לגבי העוצמה האדירה שיש לרוח והאופן שבו היא יכולה לעצב את המהלך הכללי של התפתחות החברה. רעיונות כלליים יכולים להישמע מופשטים ופחות משמעותיים מהמיידי והקונקרטי אבל בסוף יש להם חשיבות מכרעת. כיום האקדמיה היא המוקד של החיים האינטלקטואלים של החברה כך שמה שמתרחש ב "מדעי הרוח" הוא בסופו של דבר לא רק "סתם דיבורים" אלא דברים המעצבים את החברה.

הרוח בסוף מנצחת – וזה נכון גם היא לא טובה.

אם יש מאמר ממדעי הרוח הנראה מופרך לפיזיקאי, הוא עצמו עשוי שלא להסכים איתו בפרטי אבל הוא כמעט לעולם לא יפתח בשיח ציבורי ביקורתי עם אותו הרעיון. הדבר ידרוש משאבי זמן שאין לו. כמעט כל השיח הרלוונטי בתחום הממסד האקדמאי מתקיים ספציפית בתוך מחלקות הרוח. משמעות הדבר היא שאם מדעי הרוח הופכים להומוגניים מדי לגבי בתחום מסוים, יחדל שיח אפקטיבי ודבייט שיעזור להבחין בין הרעיונות שניתן להגן עליהם ואילו שלא. זהו אותו הדבייט שהבריאות של הממסד תלוי ועומדת בו.

דבייט זה כיום חדל מלהיות אפקטיבי כך שהתחום בכללותו חולה. דוגמא אחת שבה ניתן לראות זאת היה יחס לדמותו של "הרברט מרקוזה" באקדמיה. נראה שכל מי שעוסק בו, מקבל באופן חיובי את רעיונותיו. כפי שיובהר, הרעיונות אלו הן טוטליטריים ופתולוגיים להחריד.

רעיונות שמתפתחים במדעי הרוח לא נשארים שם. הם מוצאים דרך לפרוץ משם ולקדם שליטה על חלקים אחרים באקדמיה. כאן נסקור מספר מוסדות אקדמיים שנפלו או לפחות ספגו מכה אנושה ללא שום תהליך החלמה באופק.

  1. נפילת אוניברסיטת קייפטאון. אותה היוזמה שאונסק"ו השיק משקיעה זמן רב בהגדרה מחדש של המושג "ידע" ומדגישה מאוד את ההכרח לקבל other ways of knowing. הדבר בנוי על מנת להישמע כאילו אנו עוברים לרמה חדשה ועדינה יותר של "קבלת האחר". בפועל, המשמעות היא הפוכה בהחלט. סרטון זה מראה איך עיקרון זה משמש בפועל לשליטה על השיח ודיכוי כל התנגדות לנרטיב.

כאן אנו רואים מרצה גוערת ודורשת (ומקבלת מיד) התנצלות של סטודנט שהתנגד לטענה הבאה (פרפרזה): "המדע המערבי פגום ונדרש לבנות אותו מחדש. מוכח כי הוא פגום כיוון שהוא לא מצליח להסביר קיום של אפשרות לגרום לברק לפגוע באדם אחר בעזרת מאגיה שחורה".

  • נפילת אוניברסיטת ברצלונה. היוזמה של אונסק"ו הוצגה בברצלונה במאי 2022. ב 15.11.2022 דווח כי לאחר לחץ של פעילים: האוניברסיטה של ברצלונה תחייב 14,000 סטודנטים ו- 6,000 חברי סגל להשתתף בקורסים שאותם ינהלו האקטיביסטים. זוהי תוצאה של אותו "לחוץ משולב" מלמטה ברמת התרבות ולחץ מלמעלה על הממסד. הפעילים עצמם מכירים בכך שבאווירה תרבותית אחרת המהלך לא היה מתאפשר. המשמעות היא שהפעילים כעת ישתמשו במשאבים של הממסד, בתשתיות שלו, במוניטין שלו, בסגל שלו ובסטודנטים שלו בכדי להמשיך ולקדם את האינדוקטרינציה. כך יתאשר שינוי נוסף בתרבות ובמבנה המוסדי עצמו. יצירת פעילים נוספים ולחץ נוסף על הממסד להיענות לדרישות הבאות שלהם. הסגל, כבר יהיה מתורגל בציות בעצם הסכמתו להגיע למפגשי האינדוקטרינציה עם חובת הנוכחות.

https://www.haaretz.co.il/nature/climate/2022-11-15/ty-article/.premium/00000184-7631-d91d-abe5-f7bbf4080000

  • נפילת המועצה העולמית למדע. 7 שנים לאחר שהמועצה העולמית למדע הצביעה על כשלים בסיסיים באג'נדה 2030 הוא כבר הפך שבוי של אותה אג'נדה. הוא מתרחק מפתרון בעיות (כמו מחקר ופיתוח של אנרגיה ירוקה או אנרגיה גרעינית בטוחה) ודוחף לשינוי חברתי בסיסי ורדיקלי בלתי מוגדר. זהו הטקסט הראשון שנתקלים כיום באתר שלהם שממשיך להציג 7 סרטונים נרטיביים.

Achieving sustainability will depend on rapid and fundamental transformations in the ways we organize our societies and interact with the natural environment. Achieving sustainability is not a techno-scientific problem: it is first and foremost a social and political problem

  • נפילת אוניברסיטת חיפה. אוניברסיטת חיפה מתגאה כיום בהישגים שלה בעליה בדירוג בסטנדרט SDG. זהו אוסף מטרות שממהותן אינן יכולות להוות סטנדרט לשום דבר (ובפרט מוסד אקדמאי) כיוון שמההתחלה ידוע שהם עצמן אינן קוהרנטיות ולכן דורשות פרשנות באופן הנותן לאותו "פרשן" כוח פוליטי שרירותי. אימוץ שלהם על ידי מוסד אקדמאי משמעו העברת השליטה על רוח הממסד לידי גופים גלובליים שיוכלו להמשיך ולייצר השפעה תרבותית ומבנית על הארגון בקצב המתאים להם לשם תחזוק כוחם הפוליטי.

https://carmelist.co.il/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-201-300-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C/

הרוח העומדת מאחורי המהלך

Rules for Radicals

Remember: once you organize people around something as commonly agreed upon as pollution, then an organized people is on the move. From there it's a short and natural step to political pollution, to Pentagon pollution.

הערוץ new discourses   https://www.youtube.com/@newdiscourses 

ג'יימס לינדזי עוסק בתיאולוגיה המרקסיסטית, היישום האקטואלי בפועל ומה שביניהם. הוא חושף, בין היתר, את אג'נדה 2030 בסדרה הנקראת: "the strange death of the university".

לא מספיק להתמודד עם המהלכים והטענות של אונסק"ו ברמה הטכנית. קיים צורך להתמודד גם עם רוח הדברים. הרוח שאותם משרתים כל אותם טעונים ומהלכים. רוח הדברים היא יישום של "סכמה מרקסיסטית".

כיצד אנו יודעים? מלבד מכל העדויות הדורשות הבנה מעמיקה באופי של תיאוריות מרקסיסטיות, המסמך טוען במפורש מיד בהתחלה כי מטרתו היא לממש את החזון שהרברט מרקוזה לא הצליח ליישם. מרקוזה הוא ניאו-מרקסיסט מובהק. כלומר, המסמך חסך לנו את הצורך בניתוח מעמיק כיוון שהדברים מפורשים.

הקישורים בהמשך יגבו האפיונים הבאים של ה "סכמה המרקסיסטית":

  • חלוקת האוכלוסייה למדכאים ומודכאים כאשר המודכאים אמורים לייצג את השאיפות האמיתיות של האוכלוסייה וכל מה שטוב והמדכאים מייצגים את כל מה שרע ומונע שחרור.
  • בניגוד לתפיסה של "רפורמה" שבה יש מטרה מוגדרת וחיובית. במרקסיזם יש מטרה בלתי מוגדרת ושלילית.
  • על אף הסתירה המהותית בין גישת המרקסיזם והגישה של רפורמה המרקסיזם מצליח פעם אחר פעם להסוות את עצמו כמהלך של רפורמה ואגב אך משחית את אותה הרפורמה ומכופף אותה למטרותיו הוא. הרפורמה הסביבתית היא רק הדוגמא האחרונה מני רבות. המרקסיזם השחית בהצלחה כל תנועה רפורמה גדולה לפחות במאה השנים האחרונות אם זה בנושא גזע, מגדר, משיכה מינית ועוד (לכן, כאמור, נדרש יותר מכל דבר אחר, להדגיש קו בין רפורמה ומרקסיזם).
  • המרקסיזם מהווה גישה הוליסטית של העולם, מקום האדם בעולם ומגדירה צו מוסרי לאדם. האליטה המרקסיסטית של תיאורטיקנים רואה את עצמה כמבינה את המבנה ההוליסטי של המציאות ומכאן את עצמם כמי שאמורים לשלוט בחברה .
  • בשאר החברה אמורה "להתעורר המודעות" לכך שעליכם לקדם את המטרה של אליטה זו. עליהם לעשות זאת בעיקר על ידי ערעור המבנה הקיים, דבר שאינו דורש ידע תיאורטי כלשהו מעבר ליכולת הפשוטה לטפח יחס שלילי כללי לחברה. נדרש רק שהרגש השלילי המוגבר יעבור את הקו בין רצון לתקן לרצון להשמיד ולהחליף ל "כל דבר שאינו המצב הקיים". או אז, ייכנסו האליטה לתפקיד שייעדו לעצמם.
  • המפכה המרקסיסטית איננה למען הקבוצה המתוארת כ "מדוכאים". להיפך קבוצה זו משמשת ככלי להשמדת המבנה החברתי הקיים וכינון היררכיה חדשה. הקלת סבל של מדוכאים שלא בדרך המוליכה ליצירת היררכיה חדשה עם האליטה המרקסיסטית בראשה נחשבת לא כהתקדמות חיובית אלא ההיפך מכך. כלומר, המהות בפועל כה הפוכה למטרה המוצהרת של המרקסיזם, ומבטאת רוע כה עמוק עד כי קשה לתפוס שזו המציאות.

כיוון שהאפיון לעיל חריף, נדרשות ראיות משמעותיות. אלו פתוחים לעיונכם.

  1. הסכמה הבסיסית של מרקס. ה "סכמה" של מרקס מתארת איך המציאות צריכה להיות מתוארת על מנת שתתקיים מהפכה. הקו בין "פרולטריון" ל "בורגנים" הוא רק דרך אחת לממש את הסכמה. ניתן לראות את הסכמה בשני הקטעים הבאים של מרקס.

For the revolution of a nation, and the emancipation of a particular class of civil society to coincide, for one estate to be acknowledged as the estate of the whole society, all the defects of society must conversely be concentrated in another class, a particular estate must be the estate of the general stumbling-block, the incorporation of the general limitation, a particular social sphere must be recognized as the notorious crime of the whole of society, so that liberation from that sphere appears as general self-liberation. For one estate to be par excellence the estate of liberation, another estate must conversely be the obvious estate of oppression.

But no particular class in Germany has the constituency, the penetration, the courage, or the ruthlessness that could mark it out as the negative representative of society. No more has any estate the breadth of soul that identifies itself, even for a moment, with the soul of the nation, the geniality that inspires material might to political violence, or that revolutionary daring which flings at the adversary the defiant words: I am nothing but I must be everything.

https://www.marxists.org/archive/marx/works/1843/critique-hpr/intro.htm

שימו לב לאופן האמנותי שבו משולבים מילים חיוביות כמו "אומץ" ו "עומק" עם מילים כמו "חוסר רחמים" ו "אלימות". שימו לב גם לסיום של "אני חייב להיות הכל". זוהי "האנרגיה של השלילה" שמרקס טיפח. שוב – שימו לב שאין כאן שום איזכור לפרולטריון או בורגנים. זו סכמה כללית יותר שיכולה להתמלא במגוון דרכים.

  • מרקס תומך בסחר חופשי תחת התפיסה שהוא הרסני ומגביר סבל אנטגוניזם.

But, in general, the protective system of our day is conservative, while the free trade system is destructive. It breaks up old nationalities and pushes the antagonism of the proletariat and the bourgeoisie to the extreme point. In a word, the free trade system hastens the social revolution. It is in this revolutionary sense alone, gentlemen, that I vote in favor of free trade.

https://www.panarchy.org/engels/freetrade.html

שימו לב לקונטרסט בין conservative ו destructive.

  • 3)      הבחירה בצד האפל. טענה זו נוגעת ספציפית למרקס עצמו ולא לתיאוריה שלו. נדרש לנתח בנפרד את התפתחות התיאוריה על מנת לראות שהיא אכן שומרת על אותם סממנים.שירים רבים של מרקס בהיותו כבן עשרים עוסקים ב "בחירה בצד האפל". בפני עצמם אין להם משמעות אלא שהם מתחברים לשאר כתביו כולל תמיכה כללית בפשע, תמיכה במכשירי עינויים ככלי לקידום טכנולוגי, רצון עז לקידום סבל ואנטגוניזם ונכונות לקבלת כל תנועה התורמת להשמדת המבנה החברתי הקיים.

שירה על בחירה בצד האפל:

Worlds I would destroy for ever,

Since I can create no world,

"How so! I plunge, plunge wihout fail

 My blood-black sabre into your soul.

 That art God neither wants nor wists,

 It leaps to the brain from Hell's black mists.

 "Till heart's bewitched, till senses reel:

 With Satan I have struck my deal.

 He chalks the signs, beats time for me,

 I play the death march fast and free.

If there is a something which devours,
I’ll leap within it, though I bring the world to ruins-
The world which bulks between me and the Abyss
I will smash to pieces with my enduring curses.
I’ll throw my arms around its harsh reality:
Embracing me, the world will dumbly pass away,
And then sink down to utter nothingness,
Perished, with no existence — that would be really living!

תמיכה במכשירי עינויים כמנוע לקידום טכנולוגי:

Torture alone has given rise to the most ingenious mechanical inventions, and employed many honourable craftsmen in the production of its instruments

http://marxism.halkcephesi.net/M&E/1861/economic/ch33.htm

תמיכה כפשע "כמנוע לתחרותיות":

The criminal breaks the monotony and everyday security of bourgeois life. In this way he keeps it from stagnation, and gives rise to that uneasy tension and agility without which even the spur of competition would get blunted. 

http://marxism.halkcephesi.net/M&E/1861/economic/ch33.htm

המניפסט הקומוניסטי תומך בכל תנועה המערערת את הסדר הקיים.

In short, the Communists everywhere support every revolutionary movement against the existing social and political order of things.

https://www.marxists.org/archive/marx/works/1848/communist-manifesto/ch04.htm

הצהרה זו מתחברת למשפט:

If there is a something which devours, I’ll leap within it

וכן לתמיכה בפשע והסחר החופשי תחת תפיסתו.

  • ההגדרה המרקסיסטית לאמת. זוהי הגדרה מאתר המאגד כתבים מרקסיסטים. נראה שהוא הגדול מסוגו ומשרת מגוון שפות. הגדרת האמת המרקסיסטית היא באופן מפורש לא מושתתת על התאמה בין רעיון למציאות החיצונית ולא קשורה לניתוח לוגי היוצא מנקודות מוצא פשוטות ברורות. האמת מקושרת לסיטואציה החברתית עצמה. לא לסיטואציה החברתית שקיימת אלא המציאות החברתית שתהיה תחת החזון המרקסיסטי. המהפכן אינו יכול לדעת את האמת הזו מתוך עקרונות היסוד של התפיסה אלא נדרש לחכות ולראות מה "סוציאליזם" יגיד. כלומר, לחכות להכרעה של האינטלקטואל הטוען שהוא מייצג את הסוציאליזם.

The truth of a social practice is always relative, since, as Goethe said: “All that exists deserves to perish” – sooner or later, everything turns out to be false… the socialist revolutionary must wait for socialism to discover the truth of his practice, since socialism is the objective of his or her practice.

https://www.marxists.org/glossary/terms/t/r.htm#truth

כלומר, סוציאליזם אינה למעשה תפיסה מוגדרת וקוהרנטית הנגישה באופן ישיר לאינטלקט של הפרט אלא, בדיוק כמו sustainability, "ממלא מקום"  לסמכות שתוכן לטעון ככל העולה על רוחה בשם ממלא מקום זה.

מעבר לנקודה מרכזית זו ראוי לציין שלא מדויק להגיד שגתה אמר את המשפט הנ"ל. זהו משפט שהוא שם בפי שד בשם מפיסטופלס.

I am the spirit that negates.
And rightly so, for all that comes to be
Deserves to perish wretchedly;
'Twere better nothing would begin.
Thus everything that that your terms, sin,
Destruction, evil represent—
That is my proper element.

https://www.goodreads.com/choiceawards/best-books-2022?ref=gca2022opening_eb

במילים אחרות, באתר מרכזי ביותר של המרקסיזם הגדרת האמת עצמה כוללת את הדרישה המלאה לציות של המאמינים המהפכנים (ובמובלע, מי שאינו מהפכן בוודאי שאין לו שום גישה לאמת) וכן ציטוט של דמות השטן הקורא להשמדה כללית של הקיים ומזדה כחטא, רשע והשמדה. 

כמובן שרוב רובם של מי שמזדהים עם המרקסיזם אינם מזדהים עם השטן. מה שהם כן סופגים זו "רוח השלילה" (I am the spirit that negates). אינטלקטואלים מרקסיסטים ידעו להשתמש ברוח שלילה זאת ולעטוף אותה במעטה חיצוני של שאיפה לרפורמה. באופן זה הם השחיתו על תנועת רפורמה משמעותית במאה השנים האחרונות. נדרש לאפיין "רוח שלילה זו", להחזיר אותה לבקבוק ולנקות את תנועות הרפורמה שהשחיתה.

  •  רוח השלילה ממשיכה אצל מרקוזה. מרקוזה שם לב שהסכמה המרקסיסטית כבר לא מתפקדת עם הדיכוטומיה של פרולטריון-בורגנים כיוון שהחברה הליברלית עשירה מדי ולכן שאף למלא את הסכמה במשתנים אחרים. רוח השלילה מתבטאת אצלו ב "סירוב הגדול".

The Great Refusal takes a variety of forms.

מרקוזה מפתח את הרעיון של "חשיבה שלילית".

Negative thinking, and the praxis guided by it, is the positive and positing effort to prevent this utter negativity.

אצל מרקוזה אין אפילו יומרה לכך שקיימת תכנית.

this opposition is directed against the totality of a well-functioning, prosperous society — a protest against its Form — the commodity form of men and things

No matter how remote from these notions the rebellion may be, no matter how destructive and self-destructive it may appear, no matter how great the distance between the middle-class revolt in the metropoles and the lifeand-death struggle of the wretched of the earth — common to them is the depth of the Refusal. It makes them reject the rules of the game that is rigged against them, the ancient strategy of patience and persuasion, the reliance on the Good Will in the Establishment, its false and immoral comforts, its cruel affluence.

  •  מרקוזה מציע שימוש בשחורים.. לכן הציע להשתמש בשחורים אך הביע חשש שגם הם ישתלבו בחברה ויפסיקו לתפקד היטב ככוח מהפכני.

The long-range power of the black rebellion is further threatened by the deep division within this class (the rise of a Negro bourgeoisie)…

  1.  מרקוזה משנה משמעות של מילים כולל "סובלנות" .סובלנות כלפי כל דבר המקדם מהפכה מרקסיסטית וחוסר סובלנות כלפי כל התנגדות.

Liberating tolerance, then, would mean intolerance against movements from the Right and toleration of movements from the Left. As to the scope of this tolerance and intolerance: … it would extend to the stage of action as well as of discussion and propaganda, of deed as well as of word.

  • מרקסיזם ב"פמיניזם שחור". אנג'לה דייוויס, תלמידה של מרקוזה קידמה את התחום. זהו טקסט מתוך אמנה של קבוצה של "פמיניזם שחור" הנקראת The Combahee river collective statement . זו הקבוצה שפיתחה את הרעיון של intersectionality. קימברלי קרנשו רק הטביעה את המונח.

Although we are in essential agreement with Marx's theory as it applied to the very specific economic relationships he analyzed, we know that his analysis must be extended further in order for us to understand our specific economic situation as Black women.

"I haven't the faintest notion what possible revolutionary role white heterosexual men could fulfill, since they are the very embodiment of reactionary-vested-interestpower."

  •  תיאוריית הקוויר טוענת לבעלות על מותג המרקסיזם. מתוך המאמר thinking sex   שייסד את תיאוריית הקוויר:

It is a mistake to substitute feminism for Marxism as the last word in social theory. Feminism is no more capable than Marxism of being the ultimate and complete account of all social inequality. Nor is feminism the residual theory which can take care of everything to which Marx did not attend. These critical tools were fashioned to handle very specific areas of social activity. Other areas of social life, their forms of power, and their characteristic modes of oppression, need their own conceptual implements. In this essay, I have argued for theoretical as well as sexual pluralism

  • 4)      שימוש בהומוסקסואלים בהתאם לסכמה של מרקס בתיאוריית הקוויר.

It is not enough to attempt simply to reclaim and trans-value homosexuality. The most radical reversal of homophobic discourses consists not in asserting, with the gay liberation front of 1968 that 'gay is good' (on analogy with 'black is beautiful') but in assuming and empowering a marginal positionality. Not in rehabilitating an already demarcated if devalued identity, but in taking advantage of the purely oppositional location homosexuality has been made to occupy…"

  • המסמך של אונסק"ו מעודד את תיאוריית הגזע הביקורתית המתנגדת לכלל הסבר החברתי הליברלי כולל הרציונליות של הנאורות. כך מייסדי התיאוריה:

Unlike traditional civil rights, which embraces incrementalism and step-by-step progress, critical race theory questions the very foundations of the liberal order, including equality theory, legal reasoning, Enlightenment rationalism, and neutral principles of constitutional law

  • המסמך של אונסק"ו מגדיר מיד בהתחלה על מטרתו לממש את חזונו של הרברט מרקוזה.

Herbert Marcuse wrote a key text …  In many ways, we now need to re-read this, because the change that was called for, has failed to materialize.

https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000380519

  • פאולו פריירה

This Easter, which results in the changing of consciousness, must be existentially experienced. The real Easter is not commemorative rhetoric. It is praxis; it is historical involvement. The old Easter of rhetoric is dead—with no hope of resurrection. It is only in the authenticity of historical praxis that Easter becomes the death that makes life possible. But the bourgeois world view, basically necrophiliac (death-loving) and therefore static, is unable to accept this supremely biophiliac (life-loving) experience of Easter. The bourgeois mentality—which is far more than just a convenient abstraction—kills the profound historical dynamism of Easter and turns it into no more than a date on the calendar.

את החשיבה הביקורתית הליברלית ביילי מתארת כך:

To be critical is to show good judgment in recognizing when arguments are faulty, assertions lack evidence, truth claims appeal to unreliable sources, or concepts are sloppily crafted and applied… In this tradition sloppy claims can be identified and fixed by learning to apply the tools of formal and informal logic correctly.

את הפדגוגיה הביקורתית המרקסיסטית ביילי מתארת כך:

Critical pedagogy begins from a different set of assumptions rooted in the neo-Marxian literature on critical theory commonly associated with the Frankfurt School. Here, the critical learner is someone who is empowered and motivated to seek justice and emancipation. Critical pedagogy regards the claims that students make in response to social-justice issues not as propositions to be assessed for their truth value, but as expressions of power that function to reinscribe and perpetuate social inequalities.

ביילי טוענת כי בתפיסה הליברלית מתקיים ניסיון לבסס תפישות נאמנות לאמת לגבי המציאות תוך התבססות על ראיות, ניסוח בהיר ולוגיקה. בתפישה המרקסיסטית, לעומת זאת, לא מתייחסים ל "ערך האמת" של הטענה אלא אם זו טענה המשמרת דיכוי.

האם ביילי מנסה להגחיך את המרקסיזם בטענה שזו אינה פועלת על בסיס לוגיקה? אולי היא מכינה את הקרקע לטענה שבדיוק כיוון שדיכוי הוא דבר נורא, כדי להילחם בו יש להתבסס על ראיות וניסוח בהיר.

רובנו נופתע לגלות כי לאחר התיאור הקולע של חשיבה הביקורתית, ד"ר ביילי דווקא מתנגדת אליו. היא כותבת כך:

To extend Audre Lorde’s classic metaphor, the tools of the critical-thinking tradition (for example, validity, soundness, conceptual clarity) cannot dismantle the master’s house: they can temporarily beat the master at his own game, but they can never bring about any enduring structural change.

הכוונה ב "Mater's House" היא למבנה החברה הליברלית בכללותה. הכלים הם הכלים של החשיבה הביקורתית. כלי החשיבה הביקורתית, כך ביילי, לא יצליחו לפרק את החברה הליברלית. מכאן שיש לבטל את החשיבה הביקורתית על מנת להכין את הדרך לשינוי חברתי קבוע. כלומר, מהפכה מרקסיסטית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: