הגנה על החופש האקדמאי ממתקפה חדשה

זהו טקסט בעצומה חשובה למען חופש אקדמאי: https://www.atzuma.co.il/sustainablefreedom

ב 2015 מאה תשעים ושלושה המדינות החברות באו"ם חתמו על "אג'נדה 2030" הצהירה על 17 יעדים המכונים Sustainable Development Goals   או בקיצור SDGs. עוד לפני חתימה זו הוציא המועצה הבינלאומית למדע (International Council for Science) הסתייגות בנוגע למטרות אלו. רק 29% מהם נמצאו כמוגדים באופן נהיר ומושתתים על ידע מדעי. חלקן מכילות סתירות. משמעות הדבר היא שקיים מרחב פרשנות גדול למטרות אלו.

אונסק"ו הוא גוף השייך לאו"ם האמון תרבות, חינוך ומדע. השנה (2022). אונסק"ו השיק וועדה אשר המליצה להציב בכל מוסד להשכלה גבוה בעולם נאמן בעל אחריות או ועדה אשר יוודאו כי המוסד אקדמאי מכוון את המחקרים שלו בהתאם לאותם יעדים. נטען במפורש כי גוף זה ימנע קיום מחקרים שהוא תופס כסותרים מטרות אלו.

To anchor and monitor sustainability activities in higher education institutions governance structures, higher education institutions should consider establishing the post of Chief Sustainability or SDG Officer and/or a sustainability committee at the top level… higher education institutions must refuse to engage in research that supports non-sustainable practices

לדעתנו, המלצות אלו עוברות קו אדום בנוגע לנורמות הבסיסיות ביותר של חופש אקדמאי. המחקר האקדמי אמור  לדבוק באמת ולא לשרת אף מטרה מסוימת, נעלה ככל שתהיה. פקוח חיצוני וסמכויות צנזוריאליות על מחקר הינן הפרה של החופש האקדמי ובעלות פוטנציאל לפגיעה במחקר האקדמי כולו. מנגנוני פקוח כאלה עשויים בקלות להפך לכלים פוליטיים לשם השתקה של חוקרים ודיעות בלתי רצויים. הסכנה חמורה שבעתיים, שכן על פי ההצעה, אין כל מנגנון פיקוח על הנאמנים והוועדות.

רק שיח מדעי ומחקר מבוקר צפויים להכריע בוויכוח על הנאותות של תכנית מחקר מבחינת "קיימות" או כל בחינה אחרת. הניסיון ההיסטורי מלמד אותנו כי לעתים רעיונות הנמצאים אבסורדים ודחויים, הם אלו שבסופו של דבר אומצו כנכונים. מאידך, כיווני מחקר ואסכולות שהיו דומיננטיות ומבטיחות נמצאו שגויות ואף הרסניות.

מושג הקימות וערכים נלווים זקוקים להבהרה מושגית ולפתוח מחקרי על מנת שלא יתנו כוח פוליטי שרירותי לגופים הטוענים לסמכויות פיקוח וצנזורה.

לאור זאת, אנו הח"מ מצהירים:

כולנו שותפים לשאיפה לקיימות ולכבוד כלפי הטבע כפי שתמך בקיום האנושי מאז ועד היום. ראוי לעודד יוזמות מחקריות הצפויות לקדם קיימות ושמירת הסביבה והאקלים. אולם, מנגנוני פיקוח וצנזורה מהווים פגיעה קשה בקיימות של היצירה האנושית והרוח האנושית החופשית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: