מהות תחילה

אם אדם עיוור צבעים יתבקש למיין גולות הוא עשוי למיין אותם בציר חד ממדי מהבהיר ביותר עד הכהה ביותר.

אבל אם יש לו ראייה צבע, המיון עשוי להיות מורכב יותר. אולי משהו כזה:

אפשר לחשוב על עבודת הפילוסוף כבניית תפיסת מציאות קוהרנטית שמצליחה לשלב אלמנטים מהותיים שאנו חשים שהם חלק מהותי מהמציאות שלנו. כמו בדוגמא של הגולות ומספר הצבעים שאנו מזהים, ככל שאנחנו מזהים יותר אלמנטים מהותיים שאנחנו רוצים לשלב בפילוסופיה, כך המשימה תהיה קשה יותר.

אפשר ליצור "פילוסופיה עיוורת צבעים רדיקלית" שמזהה, למשל, חומר בלבד כממשי ללא משמעות לקונפיגורציות השונות ואז כמו שלא מעניין אותנו המיקום של כל גרגר חול בסופת חול כך אין משמעות למיקום של שום אטום ביקום והצורות הזמניות השונות שהם יוצרים. פרח, כוכב, תא. לא משנה. הכל קונפיגורציה זמנית כזו או אחרת. כיוון שבפילוסופיה זו אין שום דבר מהותי במציאות, אין שום שאלה שיש לה משמעות – ולכן אין צורך בשום תשובה. באנלוגיה לגולות – אין שום בעיה לסדר אותם כי לאור הפילוסופיה לעיל, כל הגולות אפורות. כך גרמנו לכך שאין שאלה ללא מענה כיוון ששרפנו את כל השאלות.

לעומת זאת, אם פילוסופיה אחרת מנסה להכיר, באסתטיקה כדבר מהותי, כרצון כדבר מהותי, כמוסר כדבר מהותי וכו' ואז היא מנסה לשלב את כולם בתפיסת מציאות אחת, המשימה של יצירת מערכת קוהרנטית תהיה מורכבת.

אפשר לחשוב על בחירת המהויות שהפילוסופיה צריכה להתמודד איתן כדבר שקודם לבניית הפילוסופיה. קודם מחליטים מה מהותי ואז מנסים לבנות תפיסת מציאות קוהרנטית לאור "הצבעים" שאנו רואים בה.

אבל מאיפה מתחילה נקודת ההתחלה הזו של הקביעה של "מה מהותי" ? אלה השאלות הבסיסיות שמגיעות מתוך עצמנו. הבחירה היא בין לנסות להגיע לפתרון לא מושלם – או להגיע לפתרון שהוא מושלם על ידי שרפת השאלות שכוללת, בין היתר, את שרפת העצמי שבו הן נמצאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: