טרמפולינת הבטון

מפתה לנסות לבנות תפיסת מציאות מאבני בניין שאינם דורשים אמונה סובייקטיבית. אבני בניין ברורים מאליהם. דרך אחת לנסות להתקדם לתפיסה כזו היא התבססות על החומר עצמו. כדי להטיל ספק בקיום החומר נראה שצריך תאוריה שדורשת הטעייה מכוונת ומתוחכמת להפליא המשלבת הונאה של כל חושינו וגם לא ברור שאפילו היא פותרת את היקום מחומר.

אז אם יש לנו חומר כוודאות בסיסית. אז כמה אפשר להתרומם מתוך תפיסה זו?

נראה כאילו אם יוצאים מהחומר כוודאות בסיסית אפשר לפחות "לעשות פיזיקה" אבל אני מאמין שאולי רק "חצי פיזיקה". יש הרי שני כיווני חקר לפיזיקה. אפשר לראות תופעה ולנסות ללמוד ממנה על חוקי היסוד של הטבע. לחלופין, אפשר לנסות להשתמש בחוקי הפיזיקה כדי להסביר תופעה כלשהי.

הפרויקט של גילוי חוקי הפיזיקה עשוי להסתיים יום אחד בגילוי תיאוריה מאוחדת. זהו פרויקט עם מטרה מוגדרת וסוף אפשרי. המבצע השני של הסבר תופעות שונות על בסיס אותם חוקי פיזיקה יוכל לא להסתיים לעולם כי האדם תמיד יכול למצוא "עוד משהו מעניין לחקור".

אבל מה מנחה חקירה מסוג זה? מה קובע "מה מעניין?" חוקי הפיזיקה אינהרנטיים לחומר אבל השאלה "מה מעניין?" בוודאי אינה שאלה שאפשר לחלץ מהחומר.

השאלה "מה מעניין?" קשורה לשאלה לגבי מה התבניות שאנחנו יודעים ורוצים לראות. למשל, אם אנחנו לא יודעים את התבנית המתמטית של צורת האליפסה, לא נוכל הרי לעולם לשאול "למה כוכבי הלכת נעים באליפסה סביב השמש?" האליפסה הגיע לפני חוקי קפלר של תנועת כוכבי הלכת וחוקי קפלר באו לפני חוקי ניוטון שהסבירו את התנועה בעזרת חוק הכבידה.

התבנית של ב"אורגניזם חי" היא אינטואיטיבית כל כך שבני אדם ראו גם אבנים או גרמי שמיים כדברים חיים. אבל אנחנו יודעים גם לעבוד נגד התבניות האינטואיטיביות שלנו ולפרק אותם וזה כולל גם את האפשרות שנמחק את התבנית של "אורגניזם חי" שדרכה התרגלנו להתבונן על המציאות. אם נרצה לקבל את התבנית של "אורגניזם חי" כתבנית בעלת עניין אפשר לשאול מגוון עשיר ביותר של שאלות אבל אין אפשרות "להצדיק אובייקטיבית" אף תבנית להתבוננות על העולם (כאשר האובייקטיביות היחידה שקיבלנו, כזכור, היא קיום החומר).

אם נגיד: "אין טעם להתבונן על המציאות דרך התבנית של 'אורגנים חי' " אז כל אותן שאלות שהיו יכולות להיות מעניינות נמחקות. ניתן לפתור שאלות רבות, ולמעשה את כל השאלות האפשריות, אם פשוט מוחקים את הרלוונטיות והעניין של התבניות שעליהן השאלות מתבססות. זו גישה קונסיסטנטית לוגית. אם מוחקים את השאלות – אין שאלות.

הבעיה בגישה הזו היא שאף אדם לא יכול להפעיל אותה כי כל פעולה של אדם נובעת בהכרח מראייה של תבנית מסוימת. אבל הדבר כן יכול להתקיים כדחף פסיכולוגי לסוג מסוים של סדר. אם מוחקים את "האדם החושב" באופן פיזי או רוחני ניתן לפתור את השאלות על ידי מחיקתן וכך ליצור "חדר מסודר" שהוא מסודר כי הוא ריק. קירות בטון בלבד. בלי צבע ובלי משחקים.

קונספטואלית לא נראה לי שעוברים על איזה כלל לוגי אם עושים את החילוף הבא:

במקום לחשוב על זה שהחומר הוא המהותי והוא "במקרה" מסתדר בתבנית כזו או אחרת כך שהתבנית היא בעלת "מהות משנית" אפשר לבצע היפוך: לחשוב על התבניות כדבר המהותי ואז מגיע החומר ובסך הכל מאפשר מימוש שלו.

נחשוב על זה כך: אטום הפחמן אחד מתוך מולקולת הכלורופיל אומר לה: "יש לך מזל שאני ועוד כמה אטומים הסתדרנו כך שאת מתקיימת" ומולקולת הכלורופיל עונה לו: "הפוך. יש לך מזל שאתה חלק מהתבנית שלי שקיימת הודות לפונקציונליות שלה" (כאשר משתמשים במושג כמו "פונקציונליות" ורואים בה תבנית קריטית להתבוננות על המציאות אפשר לנסות לחשוב על סוג התבנית שנותנת למושג משמעות).

דוגמא נוספת: חוקי הפיזיקה אומרים לאבולוציה הביולוגית: "יש לך מזל שאנחנו אחראים על חומר שבמקרה הסתדר באופן שגרם לך להתקיים". האבולוציה הביולוגית עונה: "אני תבנית כללית ומופשטת מאוד. מן הסתם יכולתי להתממש במגוון סטים אפשריים של חוקי פיזיקה. יש לכם מזל שיצא דווקא לכם לממש אותי".

כלומר, בהסתכלות הזו האבולוציה הביולוגית היא לא "משהו שבמקרה התרחש" בתוך עולם החומר אלא שהתבנית האבולוציונית היא המהותית והחומר רק מימש אותה.

כל זה אינו רעיון שאני רואה דרך להכניס כרגע ל"מכונת הגדרות פילוסופית" ולצאת עם תורה שלמה וקוהרנטית. זו סוג של סקיצה שנותנת "יותר מרחב נשימה" מהטרמפולינה מבטון שמקבלים אם מנסים לבסס תפיסת עולם על חומר. היא כן מעוררת בעיה חדשה שמקבילה ל "איך קופצים בטרמפולינה ללא כבידה?" כי אם "כל תבנית להתבוננות על המציאות קבילה" – אין כיוון מועדף כלשהו וזו גם בעיה. נשתמש זו בסקיצה כללית לשרטט כיוון פתרון אפשרי. האדם יכול לראות את עצמו כתבנית שצריכה למצוא את מקומה בתבנית עמוקה יותר באופן שאינו פותר את הבעיה לא על ידי מחיקת תבנית הפרט ולא על ידי מחיקת תבנית המכלול.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: