שימוש סלקטיבי בעיקרון כללי

אין בעיה להגיד: "בא לי גלידה", אבל צריך לא מעט עבודה אם רוצים להצדיק טענה כזו במשהו שנראה כמו טיעון פילוסופי. טיעון פילוסופי נראה חזק יותר ככל שהוא כללי יותר. ניקח את העיקרון הבא: "לא נכון להשוות בין תפיסות תרבותיות". זה נראה כללי כיוון שהוא לכאורה לא מגבה חשק של אדם ספציפי או ערך של חברה ספציפית.

אבל אם אידאולוגיה משתמשת בעיקרון הכללי באופן סלקטיבי מקבלים אשליה של עיקרון כללי המגבה בפועל תפיסה ספציפית.

האם פעם שמעתם אי פעם את הטענה הבאה: "יש תרבויות שמאמינות יותר בשוויון חברתי ויש כאלה שפחות כמו שבדיה לעומת ארה"ב אבל עדיין אין משמעות לטענה שתפיסה אחת טובה מהשנייה כיוון שלא נכון להשוות בין תרבויות". כנראה שלא שמענו משפט דומה גם בהקשר של עבדות, זכויות נשים או איכות הסביבה.

נראה שהסיבה לכך היא שהשימוש בטענה "לא נכון להשוות בין תרבותיות", אף שהיא כללית, משמשת בפועל בעיקר כדי לחסום השוואה בין התרבות המערבית לתרבות אחרת בשעה שלראשונה נראה שיש יתרון.

דוגמא נוספת: אפשר להגיד "אני מתנגד לאידאולוגיה X" אבל הטענה נראית כללית יותר אם אומרים "אני סקפטי כלפי מוקדי כוח" ואז להשתמש בפועל בסקפטיות הזו ספציפית לגבי מוקדי כוח שקשורים לאידאולוגיה X.

התפיסה שלי היא שמי שמאמין במשהו, ראוי שפשוט יגיד במה הוא מאמין במקום להשתמש בכלי של שימוש סלקטיבי בעיקרון כללי שמסווה את עקרונות היסוד ממנו האדם פועל. ההסוואה הרי פועלת גם כנגד האדם המשתמש בה תוך פגיעה ביכולת שלו למודעות העצמית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: